.png)
The
בחודש מאי בשנת 1992, מייקל ג'קסון פגש את משפחת צ'נדלר, המשפחה של הילד ששנה לאחר מכן תבע את ג'קסון בגין הטרדה מינית, ג'ורדן צ'נדלר. ההאשמות בשנת 1993 היו ההאשמות הראשונות נגד ג'קסון, שהסתיימו בשני משפטים פליליים שנפסלו מחוסר ראיות והסדרת תביעה כספית מחוץ לבית המשפט. האישומים יצרו מחלוקות רבות בין בני המשפחה - שלא הסכימו עם דרכו של אוון צ'נדלר, אב המשפחה שהוביל את המאבק הכספי נגד ג'קסון.
במאי 1992, כאשר ג'קסון נסע בשדרות וילשריד בלוס אנג’לס, מכוניתו של התקלקלה והוא נאלץ להכנס לחברת השכרת רכב שהייתה בקרבת מקום. הבעלים של חברת ההשכרה היה דיויד שוורץ - האב החורג של ג'ורדן צ'נדלר.
שוורץ התקשר לאשתו, ג’ון צ’נדלר (לפעמים מוזכרת כג’ון שוורץ או ג’ון צ’נדלר-שוורץ) כדי לספר לה על הלקוח המהולל וביקש שתביא את בנה, ג’ורדן (12), שהיה מעריץ גדול של הזמר. דיוד שוורץ הציע לג’קסון עסקה: הוא ישכיר לו רכב בחינם - אם ג’קסון יסכים לקחת את מספר הטלפון של ג’ורדן ויצלצל אליו. ג’קסון קיבל את ההצעה, מילא את הבטחתו והתקשר לילד כמה ימים אחרי. אחד העובדים של שוורץ, מל גרין נזכר: "זה היה כמעט כאילו [האמא של הילד] דחקה בו להיות בקשר עם הבן שלה", גרין מספר. “אני חושב שמייקל הרגיש שהוא חייב לילד משהו, וכאן הכל התחיל". [1]
לפי הצ'נדלרים, לפני הפגישה בשנת 1992, היו למשפחה הזדמנויות לפגישות אירעיות עם ג'קסון במהלך שנות ה-80. אחרי ששיערו של ג’קסון עלה באש כאשר צילם פרסומת של פפסי בשנת 1984, ג’ורדן ואימו שלחו לו מכתב עם איחולי החלמה, וג’קסון התקשר להודות להם והזמין אותם לאודישן, שהיה מאפשר לג'ורדן להופיע בפרסומת יחד עם ג'קסון לכאורה. בסופו של דבר ג’ורדן לא נבחר לפרסומת ולא פגש את ג’קסון על סט הצילומים כמו שהצ’נדלרים ציפו. הצ'נדלרים בנוסף טוענים שהם נתקלו בג'קסון במסעדה בשנת 1985 [2, עמוד 12].
ג’ורדן צ’נדלר נולד ב-11 בינואר, 1980. ההורים הביולוגים שלו, ג'ון ואוון צ'נדלר, התגרשו ב 1985, וג'ורדן גר עם אימו ובעלה השני, דיויד שוורץ. בנישואים הללו נולדה לג’ורדן אחות למחצה. אבא שלו, איוון צ’נדלר (נולד בשם אוון רוברט קארמז), התחתן גם הוא בשנית, ונולדו לו בן ובת - אח ואחות למחצה של ג'ורדן גם הם.
אוון צ’נדלר למד רפואת שיניים בבוורלי הילס, אך הוא שאף להצליח כתסריטאי. בשנת 1992, שיתף פעולה עם כתיבת תסריט לסרט קומדיה "רובין הוד: גברים בטייץ" ( Robin Hood: Men In Tights) אשר בוים ע"י מל ברוקס. הסרט יצא ביולי 1993. למרות שבאופן רשמי מל ברוקס, ג’.דויד שפירו ואוון צ’נדלר קיבלו קרדיט על התסריט, היתה מחלוקת משפטית גדולה לגבי מי כתב איזה חלק בתסריט [2, עמוד 37].
לפי העדות של ג’ון צ’נדלר בשנת 2005 , ג’ורדן עזר לאבא שלו עם החלק שלו בתסריט, ואוון הבטיח לג'ורדן 5,000 דולר בתמורה, אבל הוא מעולם לא שילם את הסכום [3]. דוד של ג’ורדן, ריי צ’נדלר, מתאר בספרו "All That Glitters" ("כל אשר נוצץ") שיצא בשנת 2004, מתאר את הויכוח בין אוון וג’ון צ’נדלר, בו ג’ון קוראת לבעלה לשעבר "אבא נורא" על כך שהבטיח לג’ורדן את הכסף אבל מעולם לא שילם אותו. אוון טען בספר שהתרומה של ג’ורדן לא הייתה רבה אחרי הכל ובמקום להעביר את הכסף ישירות לילד הוא "שם אותו בבנק" [2; עמוד 55-56]. למרות זאת, לפי העדות של ג’ון ב2005, איוון מעולם לא שילם את הכסף המובטח לבנו [3]. זו לא הייתה ההבטחה היחידה שאוון הבטיח לבנו ולא קיים.ע"פ מייקל פרימן, שהיה עורך הדין של ג’ון צ’נדלר, בתקופה שבה נסחו את ההאשמות נגד ג'קסון, אוון הבטיח לג'ורדן לפטופ שמעולם לא קנה [1]. ג’ון צ’נדלר תבעה בעצמה את אוון על סך 68,000 דולר באוגוסט 1993, על תשלומי מזונות. מאוחר יותר היא חזרה בה מטענתה.
בעדותה של ג’ון צ’נדלר בשנת 2005, סיפרה כי לפני שג’קסון הופיע בחייהם, אוון היה עסוק בלכתוב תסריטים ולא הקדיש מספיק זמן לבנם, טענה אשר הטיחה גם בפני בעלה לשעבר [3].
ישנן מספר טענות על אוון צ’נדלר שהיה אדם בעל מזג חם ואלים, עם אופי פוגעני.במאמרה לעיתון GQ בשנת 1994, מארי א. פישר, מצטטת חבר משפחה אנונימי שטען: "אחת הסיבות שג’ון עזבה את איוון הייתה בגלל המזג שלו" [1]. בהמשך המאמר, פישר מתארת תקרית שאירעה עם לארי פלדמן (עורך הדין של ה’צנדלרים בזמן ההאשמות) במשרדו בשנת 1993. ע"פ מקורותיה של פישר:
"[אוון צ’נדלר] לגמרי איבד את זה והרביץ לדייב [שוורץ]. שוורץ, שהיה פרוד מג’ון באותה תקופה, התרעם על כך שלא נכח בקבלה ההחלטות שהשפיעו על בנו החורג ועל כך שאוון לקח אותו מהבית שלהם וסרב להחזיר אותו. דייב התעצבן ואמר לאוון שהכל היה בכל מקרה עניין של סחטנות. באותו רגע זו אוון קם והתחיל להרביץ לדייב, כך ע"פ מקור נוסף." [1]
במאמר באתר שלו משנת 2005, שכיום כבר לא פעיל (atgbook.com), דודו של ג'ורדן צ’נדלר, ריי צ’נדלר, המעיט מחומרת האירוע ומתאר אותו כ"מריבה של אגרוף אחד" שקרתה בשיאו של ויכוח על כסף - ההסדר מול ג'קסון. חשוב לציין שבשלב זה, ההסדר הכספי מול ג'קסון היה בגדר רעיון והמריבה היתה על כסף שאפילו לא קיבלו.
ג'רלדין יוז, מזכירתו המשפטית של עורך הדין ברי ק. רוטמן, (שהיה הראשון שייצג את משפחת צ'נדלר בהאשמות של 1993) מתארת תביעה משפטית שדיויד שוורץ הגיש כנגד אוון צ’נדלר בספרה "Redemption" ("גאולה"), שיצא בשנת 2004: "מר שוורץ טוען שב-9 ליולי, 1993, בביתו של ד"ר צ’נדלר בברנטווד, שד"ר צ’נדלר ניגש אליו באופן מאיים עם אגרוף ואיים עליו שיכה אותו. הוא טען כי ד"ר צ’נדלר הפיל אותו לקרקע והתחיל לבעוט בו וירק עליו. מר שוורץ טען בנוסף שכאשר היו במשרדו של מר פדלמן באוגוסט של 1993, היה עוד ריב שבו ד"ר צ’נדלר נתן לו אגרוף בפנים, שגרם לו לאבד הכרה." [5; עמוד 136]. ריי צ'נדלר הודה שאוון אכן הכה את שוורץ [4]. הוא מודה בתקרית גם בספרו: "עד עכשיו, [אוון] ניסה לשלוט בכעס שלו, אבל בשיא הויכוח הוא זינק מכיסאו וסטר לדייב. כמה מעורכי הדין התערבו והפרידו אותם". [2; עמוד 170]
בשיחת טלפון מוקלטת בין אוון צ’נדלר ודיויד שוורץ, אוון, כאשר דיבר על אשתו לשעבר, "מוניק" (שמה האמיתי היה נטלי צ’נדלר, אבל זה הכינוי שנכתב בתעתיק ובספרו של ריי צ’נדלר), אמר כי היה הורג אותה אם היה מגלה שבגדה בו בלי שתספר לו על כך לפני כן: "היא הולכת לפסטיבל הקולנוע בקאן שנה הבאה, נכון? אתה יודע איך זה שם? פסטיבל הקולנוע הזה הוא פאקינג מסיבת סקס. שנה הבאה, בלעדיי, אוקיי? עכשיו, אם לא הייתה לי את האפשרות לדבר איתה על הפחדים שלי, [הפרעה בהקלטה] כנראה שהייתי יורה בה, או מתגרש ממנה." [6] בהמשך השיחה: "ואתה רוצה לדעת מה אמרתי לה? אמרתי לה את זה, אמרתי ג’ון… 'מוניק, אם אי פעם תרצי לשכב עם מישהו אחר או אם את לא אוהבת אותי יותר, אם את תבואי ותגידי לי את זה [הפרעה בהקלטה] מחוץ לבית ואני אזיין אותו במכות, אני אוהב אותך לנצח, אני אתמוך בך ואאחל לך טוב. אבל אם זה יהיה אחרת, את תזדייני איתו קודם ואז את [הפרעה בהקלטה], אני אהרוג אותך, נקודה.' אמרתי 'אלה החוקים, אם את רוצה להיות איתי את צריכה להבין שזו הדרך היחידה בה אוכל לשרוד. כך אני חי'." [6] בשנת 2005, היה זה לא אחר מריי צ’נדלר שחשף במאמר שלו: "כאשר נשאלה בהצהרה בשנת 1994 לגבי האלימות של אוון, ג’ון אמרה שבינואר 1992 היא שמעה חלק מויכוח בין אוון לאשתו לשעבר, מוניק, שהפך לויכוח פיזי." [4]
למרות שריי צ’נדלר מכחיש בספרו את התקיפות הפיזיות של אוון נגד שוורץ ואחרות, טען בספרו ובמאמרו משנת 2005 כי "ל[ג’ון צ’נדלר] לא היתה סיבה לחשוב שאוון היוה סכנה לג’ורדי" [4], האלימות של אוון הגיע לשיא לבסוף בתקיפה נגד בנו ג'ורדן, שבה כמעט הרג אותו.
יחסיו של ג’ורדן עם אביו נראו אמביוולנטים, לפי העדות של ג'ון צ'נדלר בשנת 2005, לפני שהכירו את ג'קסון, אוון לא הקדיש הרבה זמן לג'ורדן. בשנת 1993, בעקבות ההאשמות, אוון הצליח לקבל משמורת על ג'ורדן, מה שהפך אותו מליונר בעקבות ההסדר המשפטי מול ג'קסון. תביעה של אישתו לשעבר נגדו מציינת כי אוון ניתק את עצמו מכל בני משפחה אחרים שלא הסכימו עם התנהגותו. אחיו של אוון, ריי צ’נדלר, הודה בספרו שאוון הזניח את משפחתו לאחר ההאשמות [2; עמוד 248].
בשנת 1995, ג'ורדן הגיש בקשה לביטול האפוטרופוס של שני הוריו הביולוגיים ובמשך זמן מה התגורר עם אשתו לשעבר של אוון, נטלי ("מוניק") ושני אחיו.
ב-6 ביולי 2005, פחות משלושה שבועות לאחר זיכויו של מייקל ג’קסון במשפט ארויזו, אוון צ’נדלר "היכה [את ג’ורדן] בראש עם משקול של 12 וחצי קילו, ואז ריסס את העיניים שלו בגז מדמיע או תרסיס פלפל וניסה לחנוק אותו" [7]. לאחר מכן, השופט "הכריע כי משקולת עלולה לגרום לפציעה חמורה או למוות" [7].
ב-5 באוגוסט 2005, ג’ורדן הוציא צו הרחקה זמני נגד אביו. השופט במקרה הזה קבע כי לא ראה כל הוכחה לכך שהנאשם (אוון צ’נדלר) הראה "דפוס של התנהגות פוגענית ושתלטנית" [7], ובשל כך דחה את בקשת ג’ורדן לצו הרחקה קבוע. עם זאת, האירועים שפורטו לעיל, יחד אכן מהווים דפוס התנהגות מסוג זה.
המחלוקות המשפטיות בין אוון לצ'נדלר לא מסתיימות בזה. ב-24 ביולי 2005, אוון צ’נדלר הגיש תביעה נגד ג’ורדן, בקשר לקרן הנאמנות של ג’ורדן. התביעה נדחתה בשנת 2005.
ב-5 בנובמבר 2009, ארבעה חודשים לאחר מותו של מייקל ג’קסון, אוון צ’נדלר התאבד. הוא לא השאיר מכתב התאבדות. לפי הדיווחים בתקשורת, הוא מת כאדם בודד, חולה במחלות קשות. בצוואה שלו הורה אוון שאף אחד מבני משפחתו לא ידע על מותו, אלא רק אחרי הלוויה שלו. עוד הוא ציין בצוואה שהוא אינו מעוניין להשאיר דבר לשלושת ילדיו: "מהסיבות הידועות ביננו היטב, אין בכוונתי להוריש דבר בצוואתי זו עבור כל אחד מילדיי" [10]. לדבריה של העיתונאית דיאן דיימונד (שבספרו של ריי צ’נדלר מתוארת כאדם הקרוב ביותר של אוון צ’נדלר בתקשורת [2; עמוד 194]), אוון גם סבל מהפרעה דו-קוטבית.
מקורות:
[1] Mary A. Fischer: Was Michael Jackson Framed? (GQ, October 1994) http://www.buttonmonkey.com/misc/maryfischer.html
[2] Raymond Chandler – All That Glitters: The Crime and the Cover-Up (Windsong Press Ltd, September 2004)
[3] June Chandler’s testimony at Michael Jackson’s 2005 trial (April 11, 2005) https://themichaeljacksonallegationsblog.files.wordpress.com/2016/12/court-transcripts.zip
[4] Raymond Chandler’s article on his now defunct website (Allthatglittersbook.com, Atgbook.com, Atgbook.net, January-February, 2005) http://web.archive.org/web/20050208010747/atgbook.net/GQFinal.html
[5] Geraldine Hughes – Redemption: The Truth Behind the Michael Jackson Child Molestation Allegations (Hughes Publishing, January 2004)
[6] Taped phone conversation between Evan Chandler and David Schwartz (July 8, 1993) https://themichaeljacksonallegationsblog.files.wordpress.com/2016/12/plugin-schwartz_chandler.pdf
[7] Court document about Evan Chandler attacking and almost killing his son in 2005 http://law.justia.com/cases/new-jersey/appellate-division-unpublished/2006/a0422-05-opn.html and https://themichaeljacksonallegationsblog.files.wordpress.com/2016/12/jordan-versus-evan-chandler-2006.pdf
[8] Jackson’s FBI files as released in 2009 http://vault.fbi.gov/Michael%20Jackson/Michael%20Jackson%20305%20File%20Part%201%20of%201/view(page 4)
[9] Michael Jacskon was Innocent – Tom Mesereau talks about how Jordan Chandler Lies http://www.youtube.com/watch?v=-eSC997_HH0
[10] Last Will & Testament – Evan Robert Chandler https://themichaeljacksonallegationsblog.files.wordpress.com/2016/12/evan-last-will1.jpg
Comments