"מייקל ג'קסון: הקונספירציה": פרק שביעי

אפרודיטה ג`ונס היתה כתבת מטעם ערוץ ה- Fox News שסיקרה את האירועים בתקופת המשפט של מייקל ג`קסון בשנת 2005. כמרבית אנשי התקשורת סביבה, גם ג'ונס היתה משוכנעת שג'קסון אשם בכל המיוחס לו. לאחר הזיכוי היא הבינה שעשתה טעות והרגישה אשמה שלקחה חלק בסיקור ההרסני נגד ג`קסון. בספר "הקונספירציה" היא משתפת את הפרשנות שלה לעדויות, לראיות ולאירועים שהובילו לזיכוי החד משמעי של ג'קסון בבית המשפט. פרק 7 מתמקד בעובדים של נוורלנד שבאו להעיד נגד ג'קסון ובסופו של דבר גרמו למבוכה גדולה לתביעה: אדריאן מקמנוס, ברנקה וג'ייסון פרנסיה, ג'יזוז סלאס ובוב ג'ונס.

אפריל 2005, האווירה סביב בית המשפט עשתה הרושם בנוגע לגורלו של ג'קסון, המדיה ראיינה מעריצים מחוץ לבית המשפט, חלק מהמעריצים דאגו פן מייקל יישלח לכלא וסופו למות שם. גם תומאס מזארו האמין שאם מייקל יישלח לכלא הוא יסיים שם את חייו.

המעריצים המשיכו להילחם ולהגן על מייקל למרות שהמדיה לא התייחסה אליהם והמשיכה להשפיל את מייקל. הם הגיעו בכל יום לבית המשפט בשעה 6:00 בבוקר, חיכו בקור ובגשמים בתור להגרלה (הגרלה שעורכים מחוץ לבית המשפט לאנשים שרוצים לקחת חלק במהלך המשפט באותו יום)  אם יתמזל מזלם להיכנס לאולם עם מייקל.

עורך הדין המחוזי- לארי פלדמן היה הדובדבן שבקצפת עבור טום סנדון. פלדמן סיפר שמשפחת ארויזו הגיעו אל המשרד שלו ב- 2003 כדי שיפגיש את הילדים עם פסיכולוג, הוא הפגיש אותם עם ד"ר כץ- אותו פסיכולוג שפלדמן קישר אליו את ג'ורדי צ'אנדלר (הילד התובע מהפרשה ב- 1993).

פלדמן מספר שלאחר שהמשפחה פגשה את הפסיכולוג וטופלה אצלו ולאחר שד"ר כץ רשם דו"ח בנוגע לארויזואים הוא החליט ליצור קשר עם המועצה לשלום הילד והמשפחה בלוס אנג'לס ויידע אותם שיש בידו מקרה מיוחד. המועצה סירבה לטפל בנושא בטענה שהדו"ח עלול להיחשב אכיפת סמכות.

פלדמן התקשר לתובע המחוזי טום סנדון...

לארי פלדמן ניסה להתחמק כאשר מזארו שאל אותו אם עבד עם עו"ד בשם דיקרמן על הקייס, אך כשמזארו הציג דוחות וכתבים שהודפסו ממכשיר הפקס שהתנהל בין השניים הודה פלדמן ששילם לדיקרמן אם ייקח עליו את הקייס.

עוה"ד המחוזי, לארי פלדמן

ג'יזס סלאס הועסק אצל מייקל כ-20 שנה. בעדותו סיפר על היחס הטוב של מייקל לכל האורחים בביתו, בין אם זה אוכל, שימוש במתקנים ובבית הקולנוע, המטבח שהיה פתוח לכל 24 שעות ביממה, גם מיטות גדולות; שם יכלו ילדים לצפות בסרטים במידה והם מרותקים למיטה. הוא סיפר שכל מי שרצה לבלות עם מייקל בזמנו הפנוי היה יכול להיות בחברתו. מייקל אהב לשחק במשחקים עם ילדיו שלו ועם ילדים אחרים. לאורך כל השנים שג'יזס עבד אצל מייקל הוא מעולם לא ראה את מייקל שותה משקאות חריפים ליד ילדים. הוא נשאל אם ראה את גאווין ספציפית שיכור והוא סיפר שמעולם לא ראה את גאווין במצב זה.

לחבר המושבעים נודע מסלאס שמייקל הזמין עבור הילדים משקאות סודה לחדרו- מה שנגד את העדות של גאווין וסטאר שטענו ששתו בכל לילה אלכוהול עם מייקל. ג'נט אימם, מיעטה לטייל ברחבי האחוזה, היא לרוב שהתה ביחידה המפוארת ביותר, אותה יחידה בה אליזבת' טיילור ומרלון ברנדו היו מבקשים להתארח בה. סלאס סיפר שמייקל היה נותן לו הקצאה של 11,000 דולר לקניות ב'Toys R Us' לילדים שהתארחו בנוורלנד. הוא סיפר שראה מאות ואלפי ילדים במהלך השנים בנוורלנד מכל קצות תבל אשר חוו את החוויה של חייהם,  תודות לאדיבותו של מייקל. הוא דיבר על 'יום המשפחה' בנוורלנד שמייקל קיים פעם בשנה לכבוד העובדים שלו אשר היו מגיעים עם ילדיהם לגן החיות בחווה ולמתקנים. סלאס סיפר לחבר המושבעים שלעיתים הילדים בנוורלנד היו מאבדים את הרסן. היו מחטטים בארונות, משחקים בעתיקות וחפצי אמנות וגם בארון המשקאות. הוא סיפר כמה מייקל אהב לשחק ולבלות עם הילדים ולעיתים הוא העדיף להישאר לבדו בסטודיו ולרקוד כשהוא עובד על מוזיקה. ובשביל הפרוטוקול, ג'יזס סיפר שאף אחד מהעובדים נשא נשק, מייקל רצה בבטיחות של הילדים. הוא לא היה מעוניין שאף אחד יישא נשק.

ג'יזס סלאס

שני מועסקים לשעבר של ג'קסון העידו לגבי ג'קסון שכביכול ביצע מעשים בקטינים. מייקל התבונן בפניהם ונראה כאילו מנסה לקרוא אותם.

ראלף קאנון טען שראה את מייקל עירום בחברת ילדים. לראשונה חבר המושבעים נדהם.

למעשה שני הבחורים שבאו להעיד ניסו לתבוע את מייקל בעבר והפסידו. הם נראו ממורמרים וכשראלף קאנון החל להעיד, טיטו ג'קסון (אחיו של מייקל) יצא כועס מהחדר, הוא הרגיש שמייקל נבגד ומנוצל ע"י אנשיו.

קאנון היה אחד משומרי הראש של ג'קסון משנת 1991 עד 1994 והוא סיפר על פעם אחת שראה את ג'קסון במקלחת עם נער. הוא העיד על כך גם בפעם הקודמת, בפרשה עם ג'ורדי צ'אנדלר וכשתומאס מזארו תשאל אותו, חבר המושבעים גילה שקאנון ניסה להוציא חשבונות ממייקל וחבר עם עוד עובדים לשעבר של ג'קסון ומכרו נגדו סיפורים לצהובונים. 

חבר המושבעים גיחך כששמע שקאנון הרגיש פגוע שמייקל נעץ בו מבטים במהלך העדות והוא הודה במהלך העימות עם מזארו שהוא התוודה בעבר בפני עו"ד שהוא קיווה שג'קסון יפצה אותו כלכלית (16 מליון דולר) לכל חייו עקב העובדה ששיחות פרטיות שלו הוקלטו בעת שעבד בנוורלנד והוא הרגיש פגוע. הוא טען שקיבל איומים ממאבטחים אחרים בנוורלנד, ומשם גלש לסיפורים אישיים על בעיות משפחתיות עם אשתו, מקרי מוות, והוא אף הזיל דמעות. חבר המושבעים לא גילה בו עניין ואף הבינו שהוא היה מעוניין רק בכסף, לנוכח ובנוסף לעובדה שטענותיו נדחו בסנטה מריה ב 1994 (כשהעיד בפרשה הקודמת נגד ג'קסון) כי במקום לפנות למשטרה הוא פנה לעורכי דין וצהובונים.

האיש הזה העיד שמעולם לא גנב רכוש מג'קסון למרות שחבר המושבעים מצאו אותו אשם בגניבות ובפיצוי כלפי ג'קסון על ונדאליזם. הוא טען שעזב את העבודה בנוורלנד כי לא אהב את צוות האבטחה החדש שהגיע ב 1993. קאנון היה נראה מבוייש ונקמני בתום העדות.

באותו הבוקר, לפני הפסקת הצהריים הגיעה להעיד אדריאן מקמנוס, אשר עבדה בנוורלנד בתור חדרנית עד ליולי 1994 והיא העידה כי ג'קסון היה מנשק ונוגע בילדים. היא סיפרה שילדים היו מתנהגים בפראות כשהיו שוהים בחווה, זורקים פופקורן ושופכים סודה ושהיא היתה צריכה מתוקף תפקידה לנקות אחריהם.

היא גם סיפרה שהיו מסתובבות בבית שימפנזות ושהיא היתה צריכה לנקות אחריהן את הצואה שהן מטילות. כולם באולם צחקו והתלחששו.

חבר המושבעים הבינו שהיא היתה אחת מהעובדים שחברו עם קאנון נגד מייקל.

אנדריאן טענה שהיא עזבה את המשרה בנוורלנד כיוון שהוטרדה לטענתה ע"י העובדים בחווה בשיחות טלפון מאיימות והערות מטרידות מצד האבטחה אך היא לא יכלה להצביע על מקרה ספציפי. לאחר תשאול עם תומאס מזארו היא הודתה שהיא היתה מעוניינת בכסף ממייקל ג'קסון.

בתביעה שהיתה לפני שנים נקבע כי היא ועוד שלושה עובדים ישלמו פיצוי לג'קסון עבור השחתת רכוש וגניבות בסך 1.4 מליון דולר, על כל אחד מהם היה לשלם רק 40,000 דולר. היא גם גנבה רישום (סקיצה) של אלביס פרסלי אשר מייקל צייר ומכרה אותו לצהובון תמורת 20,000 דולר והיא טענה שמצאה אותו בפח האשפה. היא לא יכלה להכחיש בפני מזארו וחבר המושבעים שלא קיבלו כסף מאף צהובון או תכנית אירוח שהשתתפה בה.

בכל הזמן שאדריאן מקמנוס דיברה מייקל הסתכל עליה והחליף מילים עם הסובבים אותו. הוא ישב זקוף ועיניו נעוצות בה כשהיא מספרת שראתה את ג'קסון בסיטואציות לא הולמות בחברת ילדים, כולל מקולי קאלקין שבעוד מס' שבועות עתיד לעלות לדוכן העדים ויודה יחד עם עוד בחורים כי מעולם לא קרה מקרה לא ראוי עם מייקל ג'קסון.

בזמן שהעידה ההגנה הוכיחה כי ב- 7 לדצמבר 1993 מקמנוס קיימה שיחה עם כתבים לגבי הפרשה עם צ'אנדלר והיא לא הזכירה מילה על הטרדה מינית. באורח פלא, לאחר שנה, ב- 2 לדצמבר 1994 כשהיא תבעה את ג'קסון; היא "נזכרה" שהיתה עדה למצבים (אשר מעולם לא הזכירה) בהם ג'קסון התעסק עם קטינים.

מזארו הציג בפני חבר המושבעים מסמך עדות של מקמנוס לגבי הפרשה ב- 1993 בו היא מספרת שמעולם לא נתקלה במקרה חשוד בחדר השינה של מייקל ושמעולם לא ראתה את מייקל ישן עם ילדים. נוסף על כך היא אף אמרה שהיתה מניחה לבנה בן ה-10 לשהות במחיצתו של ג'קסון לבדם. מזארו לא הבין איך היא שינתה את דעתה לאחר שנה.

מזארו המשיך לעלעל בעדויות שלה מ- 1993 בהם טענה כי מייקל שיחק מלחמות מים וגלש בסקי עם ג'ורדי ועוד ילדים ונשבעה שלא ראתה את מייקל נוגע בילדים אלא רק מחזיק את ידם.

אדריאן מקמנוס

בחור בשם ג'ייסון פרנסיה בתחילה טען שמייקל מעולם לא נגע בו באיבריו המוצנעים, הוא הודה שאמו קיבלה כסף מה Hard Copy'' על השתתפותה בתכנית. מזארו שאל אם השוטרים הסבירו לו לדבר בגנותו של ג'קסון, הוא לא ענה על השאלה. ג'ייסון פרנסיה הוקלט ב- 1993 בקלטת טייפ ומזארו תיחקר: "אפילו אחרי שהשוטרים

ג'ייסון פרנסיה

אמרו לך: 'הוא סוטה, הוא בחור נפלא שמייצר כסף, בולשיט, יש לו המון כסף', טענת שמייקל לא נגע בך?".

"אני מאמין שכן", ענה.

"האם אתה יודע שאמך קיבלה כסף מג'קסון?" שאל מזארו.

"היא קיבלה".

בוב ג'ונס, שהצטרף לחברת התקליטים 'Motown' ב- 1969 כמנהל פרסומי הפך מאוחר יותר למנהל בחברת ההפקות של מייקל 'MJJ Productions'   למשך 20 שנה.

כשטענו שמייקל ישן בתא חמצן כדי להבהיר את עורו, שרצה לקנות את עצמות איש הפיל ועוד שמועות, הוא זה שלקח על עצמו לטפל ולייצג את התדמית של ג'קסון. לגבי יחסי הידידות עם ילדים הוא אמר שמייקל האמין שהם העתיד.

ב- 2004 כשפוטר ע"י ג'קסון, החליט להוציא לאור ספר בגנותו של ג'קסון: "מייקל ג'קסון- האיש שמאחרי המסיכה" ומי ששיתף איתו פעולה היה העיתונאי סטייסי בראון, שלטענתו היה מקורב למשפחת ג'קסון.

הספר יוצא כנגד ג'קסון על השינוי החיצוני שעבר, הנישואים עם ליסה מארי פרסלי שתוארו בתור בדיחה, ג'ונס ובראון תיארו את ג'קסון כמטורף, מבולבל ועצבני.

בתקופה בה עבד עם מייקל הוא טען ש'מייקל הוא הבדרן הכי גדול בעולם, יותר מאלביס פרסלי', כדבריו. שיש לו מעריצים מכל גזע בכל העולם ושהוא הופיע מול מאות אלפים ומליוני אנשים. הפרדוקס של הספר היה שמצד אחד הציג את חייו של ג'קסון באור שלילי כולל תהייה לגבי צבע שיערם הבהיר של ילדיו ומצד שני ג'ונס טען ש"לליסה מארי היה משהו למייקל", הוא סיפר שליסה היתה מאד נרגשת ששמעה שדבי הציעה למייקל ללדת את בנו הראשון. ג'ונס התאמץ בכל פרק להשמיץ את ג'קסון.

הספר אשר יצא כמה ימים לפני סיום המשפט היה כישלון עלוב ומכר בערך כ- 10,000 עותקים, מקריאה בספר אנשים הבינו שג'ונס מלא בכעס כלפי ג'קסון וחבר לאנשים שבגדו בג'קסון. אנשי המדיה הם אלו שזכו להציץ בו לפני כולם. בכריכה הפנימית של הספר נכתב "מה אם מייקל ג'קסון יימצא אשם בתקיפה מינית?", הוא הזכיר לקוראים על הספר שהוציאה לה-טויה ג'קסון (בתחילת שנות ה-90) נגד אחיה והאשים את המשפחה שלא היו ערים למצב בו ג'קסון כביכול הדרדר אליו. הוא רצה להוריד למלך הפופ את הכתר. לנצח. מייקל לא האמין שאדם שהיה כה מקורב לו יעיד נגדו.

בוב ג'ונס